אין כמו קיצורי דרך!

למה כל כך הרבה אנשים מתעקשים להמציא את הדרך כל פעם מחדש???

מה רע בלקצר את הדרך?

אם גם אתם בעד קיצורי דרך, אז בוואו נחשוב,  מי יודע ומכיר הכי טוב את הדרך?

נכון! זה שהלך בה הרבה מאוד פעמים לפניכם!

מה שנדרש מכם זה לנהוג בענווה.

ענווה

ענווה היא תכונה מופלאה (שמזמן שכחנו ממנה).
ברגע שנהיה כולנו בענווה, ונזכה להבין שתמיד יש לנו מה ללמוד – והרבה!
ברגע שניזכר מהי ענווה – נוכל לקצר את הדרך.

אני זוכרת שכאשר הייתי עוד בבית הספר ולימדו אותנו טריגונומטריה, הייתי מוקסמת מהנושא.
הייתי פשוט מאוהבת במשולשים מכל הסוגים.
הגעתי הביתה ורציתי לבלוע את כל הספר.
התחלתי לקרוא – וגיליתי שהכל נראה לי סינית. פשוט סינית.
לא הבנתי כלום הרגשתי חסרת אונים ומתוסכלת.

למחרת הגיעה לכיתה המורה למתמטיקה (שהיתה מורה מעולה, אבל דיברה בעיקר רוסית ולא היתה ממש מובנת). הייתה לה עוזרת שעזרה לתלמידים להבין (מכיון שהיא הסבירה בעברית ובפשטות) .
נדהמתי איך אחרי הסבר פשוט וקליל של שלוש דק' הצלחחתי פתאום להבין הכל, והכל נראה לי פשוט הגיוני!

אני גם זוכרת איך כשלמדנו שברים, כל הזמן שכחתי את מי מכפילים במה ולמה. עד שהגיעה מורתי הדגולה שולמית לפידות, שהחליטה להמציא שיר.
היא שאלה? איך כופלים שבר בשבר? "מוינה במוינה ומכינה במכינה".

עד היום אני זוכרת את זה!   ולמה?

כי מורה טוב, שהלך לפנייך יודע איך לעשות את הקיצור דרך.
וחלק מהדרך שלה לעשות קיצורי דרך הייתה פשוט להמציא שירים בחרוזים.

אז איך מגיעים להצלחה?

קודם כל מחפשים את הדרך.
ואחר-כך מחפשים מורה דרך, ולא סתם מורה, מישהו שפשוט הלך באותה דרך לפניכם.

איך יודעים שמורה דרך הוא טוב?
כי הוא מכיר כל עלה וצמח יודע איך יורדים לנהר ומאיפה חוזרים ממנו ואיפה כל הסכנות ואיך להימנע מהן/

בשביל מה לבדוק ולנסות הכל לבד?
בשביל מה לעשות את כל הטעויות לבד ולשלם מחיר בבשר החי?
בעיני אין כמו קיצורי דרך, כדי להנות מהדרך.
כי הרי ממילא אנחנו כל יום בדרך – כל מה שנשאר הוא להנות ממנה!

למה להעזר במורה דרך?

אנחנו יכולים לעצור ולהנות מהדרך רק כשאנחנו צועדים בבטחה, בשבילים הנכוני,ם ללא סכנות וללא פחד. כשאנחנו מרגישים מוגנים,
מורה דרך יודע לקצר לנו את הדרך, ויודע היכן להיזהר ואיפה לא 'ליפול', כי הוא כבר מכיר את הדרך היטב.

אז למה בעצם לא כל אחד נעזר במורה דרך?

שאלה טובה.
הרבה פעמים אנחנו חושבים שאנחנו יותר ממה שאנחנו יודעים,
אנחנו חושבים שאנחנו טובים יותר וחכמים יותר מאלו שהלכו ו'נפלו', וחושבים שנצליח.

אולי זה נכון, אבל אי אפשר להיות יותר טוב ממישהו שעשה את אותו דבר הרבה פעמים לפנייך וזה מה שהוא בעצם עושה כל הזמן.

פשוט כי מפעם לפעם הוא משתפר.

ולמה אנשים קונים מדריכי טיולים? (כמו שיחור, לונלי פלאנט ואחרים?)
כי המדריכים האלה עושים את קיצור הדרך. אננשים עם ניסיון עשו את הבדיקה מראש והם יודעים להמליץ. איפה מתחיל השביל? איפה המסעדה המומלצת?  בזכות מדריכי הטיולים מיליוני אנשים נהנו הרבה יותר מהדרך!

לכן, להיו חכם זה להיות בענווה, ופשוט ללמוד להימנע מטעויות של מישהו אחר, ומההצלחות של מישהו אחר.
ההמלצה שלי היא לבדוק עם עצמך, האם הלכת בדרך הזו בעבר?
ואם לא, אז מיהו מורה הדרך שהלך בה עשרות פעמים לפניך?

איך בוחרים מורה דרך טוב?

מורה דרך טוב הוא לא רק אחד שמכיר את הדרך והלך בה לפניכם.
מורה דרך טוב באמת, הוא אחד שיודע להעניק חוויה.

הוא ילמד על הפרחים, יספר צ'זבטים מרגשים, יכיר כל אבן וכל לטאה על השביל.
הוא יודע איפה המסעדות הכי טובות (לא אלא של התיירים ושל הביוקר), יודע להכין פיתות טובות ולהעביר מעבר לתוכן חוויה בלתי נשכחת!

גם אם יש הרבה עליות, גם אם אתם תשושים ועייפים, מורה דרך טוב יודע מתי להאט את הקצב, להצחיק ולשמח,
הוא ידע להאיר את הדרך גם כשחשוך, ולהנעים גם כשחם בחוץ והדרך עוד ארוכה.

 והדרך עדיין ארוכה כי למען האמת אנחנו תמיד בדרך, ולכן – כל מה שנשאר הוא להנות ממנה ולבחור את השותפים הנכונים לדרך.

לסיכום,

אל תנסו לעשות הכל לבד – אל תשקעו בחטא מידת היוהרה.
אל  תגידו: "אין לי מה ללמוד".
כי האמת היא, שעד שלא נזדכה על הציוד,  תמיד יהיה לנו מה ללמוד,
בכל תחום ומכל אחד.
החוכמה היא להנות מהדרך וגם לזכור שיש הרבה "אנשים טובים באמצע הדרך". אנשים טובים מאוד.

באהבה

נוגה וידר
אסטרטגיית  מיתוג ושיווק יצירתי

אני אשמח ללוות אתכם בדרך האישית שלכם להצלחה.
הלכתי בדרך הזו בעצמי בעבר, וליוויתי כבר עשרות ואף מאות לקוחות להגשמת הייעוד שלהם באמצעות עסק מצליח ומרוויח.
אני עושה את זה עם המון הומור ובהנאה גדולה, עם ניצוץ בעיניים.

הדרך למותג המנצח שלכם, עוברת בעבודה אישית ופנימית, בתוכנית הליווי שנקראת "להיות אני זה הכי".

אפשר להיירשם לקבלת פרטים כאן