שלום לך, נוגה!
מה לא לעשות במייל לרשימת התפוצה?
אתמול קיבלתי מייל מחברה יקרה ואהובה.
אשת מקצוע מעולה שהיא בעיניי אחת השאקליות הגדולות שקיימות בשוק שלה, ולמייל הזה היא נתנה כותרת מאוד מושכת, שגרמה לי לפתוח את המייל מיד.
הכותרת יצרה ציפייה מטורפת לקבל ערך מאד מעניין.
אני מקליקה על המייל, ומה אני מגלה?
שהיא מוכרת לי!!!
בלי בושה, בלי חשבון, בלי יחסים, בלי כלום. פשוט מוכרת!
התנהלות כזו יוצרת אצלי (ובטח גם אצל הלקוח שלכם) אכזבה!!!
זה מעביר מסר של חוסר כנות –
הבטחת משהו אחד – סיפקת משהו אחר.
כגודל הציפייה – כך גודל האכזבה
כשאתם מתנהלים כך ברשימת התפוצה שלכם, זה מוריד את המוניטין שלכם.
אבל זו הייתה רק חצי הצרה.
כי מילא, נניח שהיא היתה מוכרת לי את עצמה,
או קי, על הכיפאק אני מתה עליה, אני מתה על מה שהיא עושה, אני באה לקנות!
אבל לא, היא לא מוכרת לי את עצמה ואת הדברים המדהימים שהיא עושה,
דברים שברור שהייתי קונה, כי אני לקוחה שבויה שלה, ולא סתם אני ברשימת התפוצה שלה.
אבל במייל הזה היא מוכרת לי מישהו אחר!!!
ולא רק שהיא מוכרת מישהו אחר,
אלא שזה מישהו מעפאן, שאין סיכוי בעולם שהיא היתה ממליצה עליו כי זה ממש לא ברמה שלה.
הוא פשוט לא בליגה שלה!
איך הרגשתי?
WTF$$#^&%^?
הרגשתי לרגע כמו כספומט' שאפשר בכל רגע נתון לחלוב אותו.
זו הייתה תחושה של השפלה, של ניצול. שעשה שימוש במייל שלי לרעה.
איך כן אפשר להמליץ?
"אז מה, לא להמליץ על אף אחד"?
"לא לעשות שיתופי פעולה"?
אולי אתם תוהים, איפה עובר הגבול?
אז זו השובה שלי – בטח להמליץ, בטח לעשות שיתופי פעולה ובטח למכור
אבל לא בפראות.. ברכות.
אז איך עושים את זה?
טיפים לשליחת מיילים לרשימת תפוצה
אלו כמה טיפים שימושיים מניסיוני, שיאפשרו לכם לשלוח מיילים מכירתיים שהלקוח יכול 'לבלוע', בצורה שיורדת לו בגרון בקלות, בלי להיתקע ולגרום לו להיחנק:
- פרגון – אם אתם רוצים להמליץ על קולגה שלכם, תמליצו, ותמליצו מכל הלב.
אז להמלצה יש ערך אמיתי ומרגישים שהיא באה מהלב ושיש פה משהו ששווה לראות.
אם אתם ממליצים המלצה לקונית ומשעממת "הנה קישור לכנס של…", זה לא מרגיש כאילו יש ערך אמיתי להמלצה שלכם. זה מרגיש כאילו שירשרתם אליי איזה מידע איזוטרי ולא רלבנטי וככה אני גם אתייחס להמלצה שלכם.
עכשיו, אם אתם באמת מפרגנים לחבר שאתם רוצים לחשוף אותו, תגרמו לי להרגיש בלב ובנשמה שיש שם משהו מעניין מאוד בשבילי.
זוכרים, הלקוח תמיד חושב לפי שיטת אמי"לי = אני מה יוצא לי ממה שהמלצתם לי עליו. - מינון – אם אתם רוצים לפרגן ולהמליץ על משהו, תשתדלו לא לעשות את זה בכל מייל שאתם מוציאים.
כלומר, שלא כל מייל יהיה מייל של מכירה.
כשאתם מוכרים כל הזמן יש תחושה של: אתה דוחף לי ואני נחנק.
מי שנמצא ברשימת התפוצה שלכם מרגיש שהוא מתכווץ, שלא נעים לו, ושהוא מנוצל (אף אחד לא אוהב להרגיש מנוצל).
אחרי כמה פעמים כאלה הוא פשוט ינטוש את הרשימה שלכם.
בשביל מה לו להישאר? מה יוצא לו מזה? - חיבור לבן אדם – לפני שאתם ממליצים על מישהו או משהו, תחשבו טוב טוב האם זה מישהו שכדאי לי להמליץ עליו? ואם אחרי שאני אמליץ עליו, הלקוחות שלי יגידו לי תודה?
אם כן – תמליצו בכיף.
תמליצו רק על מי שכשאתם ממליצים עליו, אתם מרגישים שהלקוח שלכם, או האנשים ברשימת התפוצה שלכם, יצמחו לגובה בעוד כמה סנטימטרים.
אם תתנו המלצה טובה אנשים יעריכו אתכם ויגידו לכם "תודה, מאז שחיברת לי את… אני ממש מרוצה", והתחושה הטובה תשליך על מה שהם חושבים גם עליכם. - חיבור לנושא ולמה שמעניין את הרשימה שלי – האם החיבור הזה נכון לרשימת התפוצה שלי? אם הרשימה שלי היא רשימה של אנשי עסקים שהקושי הגדול שלהם הוא בשיווק ובמכירה, אני אשתדל להמליץ על אנשים ומוצרים שיעזרו לתת ערך אמיתי בנושא, ולא אמליץ על טיטולים, מגבונים, אופניים, חזיות הנקה ועוד דברים לא קשורים.
- ניסוי, טעימה, בדיקה – תבדקו בשבע עיניים את ההמלצות שלכם!
אם אתם ממליצים על משהו תעשו מצווה – תראו שבאמת יש להמלצה שלכם בשר.
כלומר, תבדקו קודם בעצמכם תתנסו אתם בשירות או במוצר שלו, תיכנסו אתם קודם למסעדה שלו, תראו שהאוכל באמת טעים.
מבקר מסעדות טוב בחיים לא ימליץ על מסעדה שהוא לא אכל בה!
ואם אתם לא יכולים לבדוק, אז תנסו לברר לפני שאתם ממליצים אם אנשים שאתם סומכים עליהם התנסו.
מי שמצטרף לקהילה שלכם אוהב אתכם, את הדרך שלכם ואת הסגנון שלכם, והוא סומך עליכם, על המוניטין שלכם ועל המילה שלכם.
בבקשה אל תאכזבו אות!
אם אתם מקבלים בקשה ממישהו להמליץ עליו, אבל אתם לא מתחברים לזה או חושבים שהקהל שלכם לא יתחבר – תסרבו בעדינות.
- כותרת אותנטית למייל – תכתבו כבר בכותרת "המלצה על…", ואז לא תהיה ציפייה ולא תהיה אכזבה. אני מראש אדע שפתחתי את המייל כדי לקבל המלצה על משהו, ואז אני אבחר לקרוא או שלא. לא יהיה איזה סיבוב של כותרת מבטיחה גדולות ומייל שהטקסט שלו לא במתאם לכותרת.
- ערך אמיתי – הרשימה שלכם מקשיבה לכם, לערכים שלכם, לסגנון שלכם, ולדברי החוכמה שלכם תנסו לתת ערך אמיתי לפני שאתם ממליצים על מישהו אחר.
ככה, מי שייכנס למייל לא ירגיש שהוא נוצל ולא קיבל כלום מהמייל. הוא יגיד וואו יופי של מייל, קיבלתי רעיונות מעולים. אולי ההמלצה לא מעניינת אבל המייל היה מעולה
אז איך אותה קולגה שאני מתה עליה, ששלחה את המייל שסיפרתי לכם עליו, הייתה יכלה לעשות את אותו הדיוור אחרת? בצורה שאני לא ארגיש פראיירית? שאני לא אחשוב שהיא עוד איזה ספאמרית מטרידה?:
פשוט – היא הייתה צריכה לתת לי מעצמה, משהו שיעזור לי, שיוכל לקדם אותי ורק אז לשים את ההמלצה שלה.
בנוסף, היא הייתה צריכהת לתת למייל כותרת שמשקפת את התוכן האמיתי שלו, ואז לא הייתי פותחת אותו ומרגישה מרומה…
תחשבו לפני שאתם שולחים מייל לרשימה שלכם, האם מי שפותח אותו ירגיש שזה היה שווה את זה? (גם ככה באותו יום הוא קיבל 70 אי-מיילים נוספים חוץ ממך שחפרו לו…).
לסיכום
תשמרו על הרשימה שלכם בשבע עיניים!
זאת הקהילה שלכם ואתם מנהיגים אותה. הם מקשיבים לכם.
אל תתייחסו אל האנשים ברשימה שלכם כאל כספומט שאפשר לחלוב אותו, למכור ולדחוף לו כל דבר. תמדדו היטב את סוג המאכלים בהם אתם מפנקים את הקהילה שלכם, כי מי שנכנס למסעדה טבעונית כנראה לא בא כדי לקנות סטייק ועם כבר החלטתם להמליץ על סטייק, תטעמו קודם בעצמכם.
מקווה שאהבתם את הפוסט, תנו תגובה
נוגה וידר
אסטרטגיית מיתוג ושיווק יצירתי
אגב,
אם בא לכם לעשות שיתופי פעולה מוצלחים שגם יגדילו את הרשימה שלכם וגם יוסיפו לכם מוניטין (וכמובן גם הכנסות) כדאי לכם לבדוק את הסדנה שלי כסף לשיתופי פעולה.
אני שרופה על שיתופי פעולה! אבל רק כאלה שלא ישרפו את המותג…
יכול לעניין אותך גם...
